אנחנו חיים בתקופת חיים בה הרבה אנשים שואלים את עצמם שאלה קשה ביותר…
למה אני לבד?
בפוסט הבא אנסה לתת תמונת מצב ופרספקטיבה מנקודת המבט המבוססת על דרך חיים שלמה,
שבחרתי לאמץ לחיי ואני ממליץ לכל אדם בר דעת לעשות כן.
אפשר לקרוא את הדברים ללא שום ציפייה שמשהו בך ישתנה לאחר הקריאה,
או להיפתח ולתת הזדמנות למשהו שעדיין לא חשבת עליו ולא ראית בדרך אחרת…
חשוב לי לציין שכל הנאמר כאן הינו המלצה בלבד, וכל שימוש הנעשה בתוכן הזה הינו באחריות הקורא בלבד.
בהצלחה.
הקדמה…
בתרבות בה אנו חיים, רבים בני האדם אשר מרגישים "לבד".
אנשים מרגישים מוזר שהם לכאורה "בסדר" ועדיין, הם לבד.
כשאני שומע אנשים שואלים שאלה כזו,
או רואה את התוצאות המחרידות שמופיעות בחיפוש הפשוט באינטרנט לשאלה הזו,
אני מתמלא כאב.
כאב בעיקר על כך שגם אלו שנותנים מענה אינם מבינים מה הכוונה באותו מושג "לבד".
ברצוני לתת כאן פרספקטיבה נוספת לעניין של ה"לבד" הזה, לבחון ולאבחן האם מי שקורא את הטקסט הזה אכן "לבד",
או שמא לא קיבל מעולם את ההסבר למשמעות האמיתית של "לבד".
תיאום ציפיות
אם עושים תיאום ציפיות קצר, במידה ואת.ה מחפש.ת פתרון לכך שאת.ה לבד,
וחושב.ת שאפשר פשוט לעשות הוקוס פוקוס, ומחר יופיע אביר החלומות או נסיכת דיסני בפתח דלתכם,
חבל על הזמן שלי ושלכם,
אתם יכולים להמשיך הלאה למישהו אחר שמבטיח לכם אשליות כאלו.
אין קסמים.
אין דרכי קיצור.
אין אפשרות אחרת מלבד ההבנה העמוקה והאמיתית מי את.ה,
וההבנה מה אפשר לעשות מעתה ואילך עם הידע אותו את.ה עתיד.ה לפגוש בהמשך הדברים.
מה הוא המקור לתשובה אותה אני משתף כאן
ראשית, עלי להודות שגם אני בעבר חשתי את חוויית ה"לבד" הזו, שגם אתה או את מרגישים כעת.
זה אך טבעי להיות בחוויה הזו בעולם כמו שאנו חיים היום.
ההרגשה עצמה (בלי פרשנות) היא לא נעימה, וככל שעוברים השנים היכולת של בני האדם לתקשר ביניהם כדי להרגיש שהם "לא לבד" הולכת ופוחתת.
כבר אין מפגשים ישירים, יש אפליקציות שמעודדות מפגשים שהמטרה שלהם היא אך ורק סיפוק מיני, הטלפונים החכמים הפכו למי שממלא את החוויה הזו של ה"לבד" הזה…
וזה מביא אנשים רבים לתסכול וחוסר הבנה איך זה יכול להיות שדווקא אני, שלכאורה אצלי הכל בסדר, לבד?!
את הדברים הבאים אני מביא לאחר העמקה רבה בתהליך אישי שבחרתי לעשות עם עצמי.
בחרתי בדרך חיים שלמה, אשר כחלק מהיסודות שלה, מועברת פרספקטיבה חדשה, כנה יותר וברורה יותר, להגדרה של "לבד".
דרך חיים זו נקראת "מסר הפשטות". ואותה מעביר עדי גורדון, שחלקנו מכירים בתור כדורסלן עבר, אך אין כמעט קשר בין אותו כדורסלן עבר לבין האדם שאני פגשתי.
לא ארחיב על המפגש האישי שלי עם עדי, כי זה לא הנושא.
רק חשוב להבהיר שכל הדברים שאני משתף כאן מובאים מאותן תובנות ומאותם דברים שעדי משתף ומעביר לאנשים רבים מזה מעל ל-20 שנה,
בתהליכים אישיים של אחד על אחד, חברות, עסקים, זוגות וכו'.
אגב, עוד הבהרה, לא מדובר בקואוצ'ינג, אימון אישי, כל מיני מושגים שונים שהפכו להיות אופנתיים במציאות שלנו.
מדובר בידע קוסמי טהור, המועבר דרך עדי, באופן כזה שאדם בוחר לעשות עם עצמו תהליך, לרכוש את הידע המדויק על ישות האדם, וללוות את זה בכלים פרקטיים יומיומיים המאפשרים התפתחות מדויקת ובלתי תלויה בדבר.
רוח האדם – המקור
בכדי להצליח להבין את התשובה והפרספקטיבה המוצעת כאן, צריך קודם כל להבין את סדר הדברים.
התרבות אותה אנו חיים כיום (שאפשר לכנות בשם כולל – מטריאליזם) אינה מביאה כלל להכרה כי יישות האדם איננה גוף פיזי בלבד, זהות, תדמית וכו'.
בכל אדם ישנה רוח.
רוח האדם.
יש בך רוח.
אי אפשר להתכחש לזה.
ובמובן הפשוט של הדברים, הסדר הנכון הוא שהרוח היא זו שמנהלת את החומר.
כלומר, זה לא שאתה או את מתנהלים בעולם אך ורק כגוף פיזי, אישה, גבר, יפה, מוצלח, שמן או רזה. אלא יש פה יישות שלמה המתקיימת על ארץ.
ואחת הבעיות הקיימות מזה זמן רב (אלפי שנים) באנושות הינה ההתרחקות מהרוח.
הדתות ניסו לעשות איזשהו קירוב בין הרוח לחומר, אבל גם שם ישנה פניה החוצה למישהו מחוץ לי שיושיע אותי.
התפיסה הרוחית הפשוטה ביותר הינה שאין אף אחד מחוץ לי שיכול לעשות דבר מה במקומי.
אני לא מתכוון כאן לפעולות פיזיות, שאדם נכה לדוגמא אינו יכול לבצע, ונעזר באדם אחר.
אני מתכוון כאן אך ורק להתנהלות הפנימית של כל אדם, שבסופו של דבר היא זו שמביאה לתוצאות אותם פוגש האדם בחייו.
הדברים שנאמרו כאן הינם קצה של קצה,
שבכדי שיחדרו ויהפכו לחלק ממך, הקורא.ת, נדרש לעשות תהליך ועבודה עצמית פנימית, אמיצה, נחושה ונמרצת,
עד שזה הופך להיות לידיעה ברורה. לדרך חיים.
יתכן והאינטלקט (המוח, המיינד) שמפרש את הדברים כעת, מפרש אותם אך ורק ברמה לוגית,
ואפילו יש מי שסולד מכך, ומבחינתו הכל זה הבל הבלים.
שיהיה.
פה, בכדור הארץ, ככה זה.
ורק לאחר שנאמר כל אשר לעיל, ניתן לנסות ולדבר על השאלה לשמה התכנסנו – למה אני לבד?
קודם כל, האם את.ה לבד או בודד.ת ?
לרוב, אנשים מתבלבלים בין שני מושגים – האחד הוא "לבד" והשני "בודד".
יש הבדל עמוק בין השניים, וכל מושג מכוון למשהו אחר לחלוטין.
מכיוון שהנחת הייסוד הינה שהאדם יישות של רוח, והרוח היא זו שמנהלת את החומר,
ההגדרה למושג "לבד" היא שכל אחד לבדו בדרכו.
רוחך נמצאת לבדה בתוך גופך. הרוח שלי בגופי, הרוח שלו בגופו.
אני לבדי, בגופי, רוחי בי.
לכן אין שום קשר לתחושה רגשית במונח "לבד".
אני לא מתכוון לכך שאני הולך למדבר לבד, יושב לבד מול מדורה ומכין לי אוכל.
אני מתכוון לכך שה"לבדות" הינה מצב קיים.
כל אדם לבדו בדרכו, חי את חייו.
זה הוא מצב קיים ובלתי ניתן לשנות אותו.
לעומת זאת, הבדידות הינה מצב רגשי.
אדם מרגיש בודד.
תחושה זו גורמת לאדם לשרשרת רגשות נוספות כמו אי נעימות, כמו תחושת חוסר בטחון, תודעה הישרדותית כזו או אחרת…
מצב זה, בדידות, הינו מצב רגשי הניתן לשינוי.
יותר מכך, נאמר כי כחלק מתהליך ההתפתחות שעובר כל אדם באשר הוא בחייו,
עליו לצלוח את אותה בדידות.
הבדידות פוגשת את האדם מתישהו בחייו, לרוב איפשהו בשנות ה-20 המאוחרות.
התרבות של ימינו, רוויית הסחות הדעת, ההגדרות, ההתעסקות הבלתי פוסקת בתהילה, דימוי חיצוני וכו', מביאה אנשים שחווים בדידות לעשות פעולות לא ראויות בכדי שמצב "לא נעים" זה יעבור. לכאורה.
כך, רבים מבני האדם בוחרים בדרכים לא מדויקות להם, מערכות יחסים לא נכונות, וגם אם כן נכונות הן מתחילות ממניע לא נכון.
תחושת הבדידות יוצרת אצל האדם חוויה הישרדותית כל כך, ומפעילה אותו לנוע בחייו באופן לא נקי ולא שקול.
וכך, גם את.ה נמצא.ת כאן כי חשבת שאתה "לבד".
או שאינך מוצא.ת זוגיות, או שאין לך חברים וכו' וכו'.
כמובן שישנם מקרי קיצון, אך אני מדבר על הכלל…
אז את.ה לא לבד, אלא בודד.ת.
ואת החוויה הרגשית הזו ניתן לשנות.
כל אחד בדרך המיוחדת לו, בלבדות שלו.
אז מה עושים עם כל שנאמר עד כה?
בכדי להצליח לעשות את השינוי, ולצלוח את אותה חוויית בדידות, נדרש תהליך.
עצם קריאת הדברים שנכתבו כאן, הבנתם באופן אינטלקטואלי בלבד, וניסיון ליישם אותם בחיים, ללא מעטפת שלמה של ידע ופרקטיקה, לא תוביל לדבר.
יש לעשות דרך.
לעלות על הדרך המיוחדת לך.
יש להכיר וללמוד ידע על יישות האדם,
להבין מה בדיוק קורה כאן,
ללא מניפולציות,
ללא שקרים,
ללא דעות פוליטיות,
ללא הפליות גזע-דת-מין.
ולקבל כלים פרקטיים שאיתם ניתן לקיים את המציאות הנוכחית בה את.ה חי.ה בדרך בריאה יותר ונכונה יותר.
אין דרך אחרת.
אף אחד לא יכול לעשות את זה במקומך.
אתר היכרויות כזה או אחר, אימון אישי, קואוצ'ר, גורו, רב… וגם לא אלוהים,
כדי לעשות את זה נדרש אומץ לב, נחישות והתמדה.
יש לשחרר את קליפות העבר, שנגמר ומת.
ולהיות הנולד.
לא סתם נאמר שליישות האדם יש את הכוח ליצור את המציאות אותה היא חווה וחיה.
זה אכן כך.
יש בך את הכוח הזה!
מי שרואה את עצמו או עצמה נכונ.ה לצאת למסע, לדרך המיוחדת והמיועדת,
פנימה, עמוק אל תוך עצמו.ה,
זו הכתובת לכך: